ועדת השמה

ועדת השמה הינה ועדה אשר פועלת מכח חוק חינוך מיוחד.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך מפרט את הנהלים בנוגע לוועדות השמה.

ועדת ההשמה פועלת בשני כובעים:
1. קביעת זכאות ללימודים במסגרות חינוך מיוחד – רק לאחר קבלת החלטה של ועדת ההשמה לזכאות זו ניתן לשבץ תלמיד במסגרות החינוך המיוחד.
2. ועדת ערר על ועדת שילוב.

בסמכותה של ועדת השמה להחליט על:
1. אפיון הלקות של התלמיד
2. הזכאות לחינוך מיוחד (במידה ונקבע כי אין זכאות ישולב התלמיד במסגרת החינוך הכללי)
3. סוג המסגרת (יודגש, כי אין בסמכותה של ועדת השמה לקבוע באיזה מסגרת ספציפית ילמד התלמיד אלא רק לקבוע את סוג המסגרת)

לתלמידים בגילאי הגן המאובחנים על הרצף האוטיסטי קיימים מספר סוגי מסגרות:
1. גנים טיפוליים (לדוגמא: גן שפתי)
2. גן תקשורת
3. גנים משולבים
4. גן רגיל (שילוב יחידני)

לתלמידים בגילאי בית ספר המאובחנים על הרצף האוטיסטי קיימים מספר סוגי מסגרות:
1. בתי ספר לחינוך מיוחד
2.  בתי ספר לחינוך מיוחד לתלמידים על הרצף האוטיסטי
3. כיתות תקשורת בתוך בתי ספר לחינוך מיוחד עם לקות אחרת (בדרך כלל מוגבלות שכלית)
4. כיתות תקשורת בתוך בתי ספר בחינוך הכללי 5. בתי ספר בחינוך הכללי (שילוב יחידני)

חשוב להדגיש, כי חוק חינוך מיוחד מעניק עדיפות להשמתו של התלמיד במסגרת חינוך בחינוך הכללי בכל הגילאים. לפיכך, על וועדת ההשמה, המתקיימת ברשות המקומית בה רשום הילד, להתכנס רק לאחר שנבדקה ומוצתה האפשרות לשלבו בחינוך הכללי.
הוראה זו משקפת את היעד ארוך הטווח של חוק חינוך מיוחד, לפיו זכותו של אדם עם מוגבלות לנהל את חייו, לרבות לימודיו, בקהילה.

יש לציין כי גם לאחר קבלת ההחלטה על זכאות למסגרת של חינוך מיוחד וגם לאחר שהתלמיד כבר לומד במסגרת חינוך מיוחד – החוק מציב "תחנות" בדיקה כל שלוש שנים ובמעברים, בהן נבחנת מחדש הזכאות לחינוך מיוחד.

המעבר ממסגרות החינוך המיוחד למסגרות החינוך הכללי אינו מחייב דיון בוועדת השמה.

ועדת ההשמה מקבלת את החלטתה לאחר דיון בו שותפים חברי הועדה, ההורים, הצוות החינוכי ומוזמנים רלבנטיים שהוזמנו ע"י ההורים או חברי הועדה. החלטת הועדה מתקבלת בתום הדיון ע"י חברי הועדה בלבד.

לעמדת ההורים משקל רב בדיון ובקבלת ההחלטה לגבי סוג המסגרת החינוכית וזכותם להביא לדיון כל חומר מקצועי הנראה להם רלבנטי כולל אנשי מקצוע/מוזמנים מטעמם.
טיפ: מומלץ כי ההורים יבקשו את הפרוטוקולים של ועדת ההשמה.
ההורים רשאים להזמין כל אדם או מסמך שיכול לתרום לוועדה.

√ חשוב להדגיש: עפ"י החוק תפקידה של ועדת ההשמה הינו אך ורק קביעת סוג המסגרת החינוכית ולא לאיזו מסגרת חינוכית בפועל ישובץ התלמיד.

מי הגורמים הרשאים לבקש דיון בועדת השמה?

1. הורים
2. מסגרת החינוכית
3. אגף החינוך ברשות המקומית
4. ארגון ציבורי
5. ועדת שילוב מוסדית

  •  מתי רשאים ההורים לבקש בקשה לכינוס ועדת השמה?

ההורים רשאים לבקש אחת לשנה את כינוס הוועדה לדיון בעניינו של ילדם, באמצעות פנייה בכתב ליו"ר ועדת ההשמה ברשות המקומית. הוועדה חייבת להתכנס תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה. החלטת ועדת השמה תהיה תקפה לשנת הלימודים הבאה מאחר ואין חובה להחיל את ההחלטה החדשה על אותה שנה, למעט מקרים חריגים.

  •  באיזה מקרים רשאית המסגרת החינוכית לכנס ועדת השמה?

מסגרת חינוכית תפנה תלמיד לוועדת ההשמה:
• כל שלוש שנים (מניין השנים- ממועד הדיון האחרון בוועדה).
• במעברים מסוג מסגרת לסוג אחר (מגן לבי"ס, מבי"ס יסודי לחטיבה).
• כשיש שינוי משמעותי באבחנתו ובתפקודו של התלמיד.

לפני התכנסות הוועדה, יזומנו ההורים והתלמיד לשיחה מקדימה עם מחנך הכיתה ובדרך כלל גם עם מנהל המסגרת החינוכית. על הצוות החינוכי למלא שאלון הנקרא "שאלון הפניה לועדת השמה" ולהגישו לוועדת השמה, השאלון יוקרא להורים וההורים יתבקשו לחתום על השאלון כי המידע הובא לידיעתם.

יודגש כי חתימת ההורים אינה מהווה הסכמה לתוכן השאלון אלא רק אישור על קריאתו.

  •  אילו ארגונים ציבוריים רשאים לבקש בקשה לכינוס ועדת השמה?

ארגון ציבורי מוגדר בחוק החינוך המיוחד, כ"ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים מסוג מסוים או בקידום עניינם". בהתאם לצו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים) ובו מופיעה רשימת הארגונים המוכרים כארגון ציבורי, לרבות אלו"ט.

  •  מתי רשאית ועדת שילוב לבקש כינוס של ועדת השמה?

וועדת שילוב מוסדית הינה ועדה מכוח חוק חינוך מיוחד, המתקיימת במסגרת החינוך הרגילה בעניינם של תלמידים עם מוגבלויות. בסמכותה של ועדת שילוב לקבוע האם תלמיד זכאי להיכלל בתוכנית השילוב בתוך מסגרת החינוך הכללי והאם הוא זכאי לסיוע מסל השילוב.
ועדת שילוב רשאית להפנות תלמיד לוועדת השמה לאחר דיון בוועדת שילוב בו נקבע כי התלמיד אינו זכאי להיכלל בתכנית השילוב, בצירוף החלטתה.

טיפ:
√ במקרה של חילוקי דעות בין ההורים לצוות החינוכי על ההורים לוודא כי אכן מתקיימת ועדת שילוב כדין, וזכותם החוקית לקבל את הפרוטוקול ואת ההחלטה.

במידה והתקבלה החלטה שאינה מקובלת על ההורים זכות ההורים להגיש ערר.
הערר יוגש ליו"ר ועדת ההשמה, שתדון בערר במסגרת תפקידה כועדת ערר על ועדות השמה.

  • האם קיימת אפשרות להורים של תלמיד עם אוטיזם לרשום את ילדם למסגרת חינוך מיוחד ללא דיון בועדת השמה?

ישנם הורים רבים שמעמד ועדת ההשמה קשה להם והם אינם מעוניינים בכך.
ישנה אפשרות, בהתאם לסעיף 7(א1)(1) בחוק חינוך מיוחד, להורים לתלמיד בעל לקות קשה, ובכלל זה הורים לתלמיד עם אוטיזם, לרשום את ילדם למסגרת חינוך מיוחד גם ללא דיון בוועדת השמה, וזאת באמצעות טופס בקשה אותו יש להגיש למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, לא יאוחר מ-60 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנה בצירוף חוות דעת מקצועית. על מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית לשלוח להורים החלטה מנומקת לא יאוחר מ-20 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנה

  •  מהו הרכב וועדת ההשמה?

לכל חבר בוועדת ההשמה חייב להיות מינוי חוקי מטעם שר החינוך.
ישנו גרעין של חברי ועדה שללא השתתפותם לא יכול להתקיים דיון.

רק חברי ועדת ההשמה רשאים להצביע ולקבל את ההחלטה בנוגע לזכאות לחינוך מיוחד
א. חברי וועדה שללא השתתפותם אין הועדה יכולה להתקיים:
1. יו"ר הועדה
– עובד מינהל החינוך ברשות המקומית.
2. מפקח על החינוך המיוחד או נציגו.
3. פסיכולוג חינוכי – העובד בשרות הפסיכולוגי החינוכי ברשות מקומית.

 ב. חברי וועדה נוספים:
4. מפקח על החינוך הכללי או משהו מטעמו – כשמתקיים דיון בעניינו של תלמיד החינוך הכללי.
5. עובד סוציאלי – תפקיד זה מעוגן בחוק, ואולם ברב הרשויות אין עובד סוציאלי כחבר הוועדה. הוועדה או ההורים יכולים להזמין עובד סוציאלי או כל איש מקצוע רלבנטי אחר, אולם אז הוא יהיה בגדר מוזמן ולא חבר וועדה, וקולו לא ייספר.
6. רופא – גם תפקיד זה מעוגן בחוק, אולם ברב הרשויות אין רופא כחבר קבוע בוועדה. גם כאן, ההורים או הוועדה יכולים לזמן רופא כאיש מקצוע שייתן את חוות דעתו – אולם כל זמן שאינו חבר, הוא אינו יכול להצביע.
7. נציג הורים – הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים, שתפקידו להגן על זכויות ההורה והילד בוועדה.

ג. מוזמנים:

1. ההורים
א. חובה לזמן את ההורים ו/או האפוטרופסים לוועדה, ללא זימון ההורים אין תוקף להחלטות הועדה (למעט מקרים חריגים).
ב. ההורים יכולים לתת ייפוי כח לאדם אחר מטעמם כדי שייצג אותם בוועדה.
ג. כמו כן רשאים ההורים להזמין כל אדם מטעמם הנראה להם רלבנטי לדיון.
2. צוות חינוכי – מוזמן לועדה.
3. התלמיד עצמו – על ההורים לקבל את ההחלטה האם נכון להזמין את ילדם לדיון, או לחלק מהדיון.

  • האם קיימת חובת זימון ההורים לוועדת ההשמה?

כן, חובה להזמין לדיון בוועדה את ההורים ע"י זימון בכתב לפחות 16 יום לפני קיום הוועדה – החלטות הוועדה אינן תקפות, אלא אם כן ההורה ויתר על זכות ההשתתפות בדיון או על זכותו לקבל זימון מוקדם.

  • במידה וההורה אינו דובר עברית האם קיימת חובה לדאוג למתורגמן?

אם ההורים חרשים/לקויי שמיעה או אינם שולטים בשפה העברית, על יו"ר הוועדה לדאוג למתורגמן. אם ההורים עיוורים/לקויי ראייה, יש לקרוא בפניהם את המסמכים המובאים בפני הוועדה.

  •  האם מותר להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בוועדת השמה?

אם מועד הדיון אינו נוח להורה מסיבות מוצדקות, הוועדה תענה לבקשתו, והיא רשאית לבקש מסמכים המאשרים את הנימוקים לדחייה. הוועדה לא תדחה קיומו של הדיון יותר מפעמיים ברציפות- במקרה זה יתקיים הדיון גם ללא נוכחות ההורים.

  •  האם קיימת חובת השתתפות של התלמיד בועדת השמה?

ההורים הם שיחליטו בדבר השתתפות ילדם בוועדה- החלטה נתונה לשיקול דעתם בלבד.

  •  האם הצוות החינוכי של התלמיד מוזמן לוועדת השמה?

הצוות החינוכי (הגננת/צוות ביה"ס) מוזמנים לוועדה, אך הם אינם נשארים לשלב ההצבעה.

  •  אלו מסמכים יש להביא בפני ועדת ההשמה?

לפנייה לוועדת השמה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. חוות דעת חינוכית – שאלון הפניה לוועדת השמה באחריות המסגרת החינוכית.
2. אבחון – באחריות השרות הפסיכולוגי החינוכי.
3. כל מסמך שנראה רלוונטי לדעת ההורים.

חוות דעת חינוכית (שאלון הפניה לועדת השמה)– לפנייה לוועדת השילוב תצורף חוות דעת חינוכית (שאלון) אותו תמלא הגננת/המחנכת ואנשי צוות נוספים במסגרת בה לומד התלמיד בשנה הנוכחית. השאלון מתאר את רמת התפקוד של התלמיד ומהווה פרמטר מרכזי בקביעת היקף התמיכה.

חשוב לציין, כי חתימת הורים אינה הסכמה לתוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, תציין הגננת או המורה על גבי השאלון את הסיבה לכך.

במעברים בין מסגרות (מגן לכיתה א' מכיתה ו' לכיתה ז' וכד'), המוסד החינוכי שהתלמיד למד בו עד כה יעביר מידע, במועד הרישום למוסד הלימודי החדש, רק לאחר הסכמת ההורים שתינתן בכתב.

אבחון – לפנייה יש לצרף מסמך קביל המאפיין את סוג הלקות של הילד. להלן מפורטים הגורמים המקצועיים שאבחנתם תהיה קבילה, לגבי תלמידים על הרצף האוטיסטי, בועדת השילוב:
בפעם הראשונה שהילד מאובחן על הרצף האוטיסטי נדרשים שני אבחונים, הן של רופא והן של פסיכולוג.

1. הרופא הנדרש הוא אחד מאלה: נוירולוג ילדים או פסיכיאטר של ילדים ונוער או רופא ילדים מוסמך בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון להתפתחות הילד.
2. הפסיכולוג הנדרש הינו: פסיכולוג קליני או התפתחותי.

הוועדה אינה יכולה לבקש מההורים להציג אבחון חדש או חוזר אלא רק חוות דעת רפואית עדכנית.

 טיפ:
√ 
להורה יש זכות לעיין בכל מסמך שהובא בפני הוועדה, לכן המלצותינו היא, לדרוש מהרשות המקומית לפני הדיון בוועדה, את כל המסמכים שיוצגו בפני הוועדה. (למעט במקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ואז נשללת מההורה זכות העיון).

  •  האם בסמכותה של הועדה לקבוע את השיבוץ של התלמיד?

לא, שיבוץ התלמיד במסגרת חינוכית ספציפית יקבע במועד אחר בוועדת שיבוץ של הרשות המקומית, המתקיימת ללא נוכחות ההורים.

  •  כיצד ניתן לעבור ממסגרת של חינוך מיוחד למסגרת חינוך כללית?

המלצתנו, במידה וההורים סבורים כי לתלמיד יוטב להשתלב במערכת החינוך הכללית, לפנות לצוות החינוכי ולקבל את חוות דעתם:

1. במידה והמעבר של התלמיד מחינוך מיוחד לחינוך הכללי מומלץ על ידי הצוות החינוכי, או שהצוות אינו מתנגד לכך, ניתן לפנות במישרין לוועדת השילוב המוסדית. רצוי להצטייד במסמכים ובחוות דעת של הצוות החינוכי. אמנם החוק אינו מחייב קיום ועדת השמה במקרה זה, אולם לעיתים יו"ר הועדה או המפקח מבקשים להקפיד ולקיים בכל זאת ועדת השמה.
2. במידה והדבר מנוגד לעמדת הצוות החינוכי ייתכן ותזומנו לוועדת ההשמה היישובית על מנת לאשר את המעבר, או לחילופין אתם רשאים לפנות בעצמכם לוועדת השמה.

המלצתנו:
אנו ממליצים לעשות כל מאמץ על מנת שהבקשה להשמת התלמיד במסגרת כללית תידון תחילה בפני ועדת השילוב.

 לוחות זמנים:

  •  עד מתי ניתן להגיש בקשה לוועדת השמה?

הפניית תלמידים לוועדת השמה תעשה לא יאוחר מה – 31 במרץ.

  •  עד איזה תאריך מתקיימים דיונים בועדות השמה?

דיונים בוועדה מתקיימים עד לתאריך ה-15 במאי, למעט ילדים בגיל הרך או תלמידים העולים לכיתה א', שמופנים לראשונה והדיון בעניינם יכול להתקיים עד ל- 31 במאי.

  •  האם ניתן לקיים ועדת השמה לאחר ה-15 במאי ?

קיימים מספר מקרים חריגים בהם מתקיימת ועדת השמה חריגה לאחר ה-15 במאי:
1. תלמיד המשתחרר מאשפוז
2. עולה חדש/ תושב חוזר
3. תלמיד אחרי תאונה או טראומה ( תלמיד במצב חירום).

 טיפ:
אנו נתקלים במקרים רבים בהם תלמידים מאובחנים רק באמצע השנה והוריהם לא הספיקו לבקש קיום דיון בוועדת השמה או שוועדות ההשמה כבר הסתיימו באותה שנה.
מחקרים רבים מצביעים על החשיבות של התערבות מוקדמת וטיפול נכון ומותאם בגילאים הצעירים, בייחוד כשמדובר בילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי .
לצערנו, מקרים של אבחון מאוחר אינם נכנסים תחת המקרים החריגים, המצוינים לעייל, אשר בגינם מתכנסת ועדת השמה חריגה.
אולם, גם במקרים של אבחון שמתקבל רק באמצע השנה, המלצותינו היא, להגיש בכתב בקשה לקיום ועדת השמה חריגה ולהסביר בכתב את נסיבות המקרה.

  •  תוך כמה ימים על ההורים לקבל את החלטת ועדת השילוב?

הודעה להורים על החלטת הוועדה תישלח תוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

  •  במידה ועברתי דירה האם עלי לעבור ועדת השמה נוספת?

החלטת ועדת השמה תקפה גם במקרה של העתקת מקום מגורי התלמיד.

מהלך הדיון בוועדת ההשמה

  •  כיצד מתנהל הדיון בוועדת ההשמה?

הדיון מנוהל על ידי יו"ר וועדת ההשמה. למעט מקרים חריגים בהם ישנה סכנה ממשית לפגיעה כלשהי, הדיון מתקיים בנוכחות ההורים והצוות החינוכי. לעיתים במהלך הדיון מוצע להורים לבקר במסגרות חינוך מסוימות. לעיתים נאמרת ההחלטה באופן לא רשמי במהלך הדיון. במהלך הדיון חלה חובה לרשום פרוטוקול. כל הורה זכאי לקבל העתק מהפרוטוקול לפי דרישתו. בפרוטוקול יופיע הדיון כולו, למעט הדיון לקראת קבלת ההחלטה, שהתקיים בנוכחות חברי הוועדה בלבד, החתום על ידי חברי הוועדה. יודגש, כי ההורים רשאים להביא נציג מטעמם, לרבות עו"ד, על מנת שייצגם בדיון.

  •  כיצד מתקבלת החלטת וועדת ההשמה?

לאחר הדיון יוצאים כל המוזמנים, כולל ההורים, ונשארים חברי הוועדה בלבד על מנת לקבל החלטה. החלטת הוועדה מתקבלת ברב קולות חברי הוועדה. בהחלטה מצוין אפיון הלקות של התלמיד, והאם התלמיד זכאי או לא זכאי לחינוך מיוחד. אם נמצא זכאי – לאיזה סוג מסגרת (גן/ בית ספר מיוחד, כיתת חינוך מיוחד וכיוצ"ב). אם נמצא לא זכאי- ילמד במסגרת חינוך רגיל ועניינו יועבר לוועדת השילוב המוסדית. הוועדה צריכה להודיע להורים במכתב רשום את החלטתה ואת הנימוקים לה, תוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה. שיבוץ התלמיד במסגרת חינוכית ספציפית יקבע במועד אחר בוועדת שיבוץ של הרשות המקומית, המתקיימת בד"כ ללא נוכחות ההורים.

 ערר על החלטת ועדת השמה

  •  מי רשאי להגיש ערר על החלטת ועדת השמה, ומתי?

התלמיד עצמו, ההורה או ארגון ציבורי רשאים להגיש ערעור בכתב על החלטת וועדת ההשמה.

  •  מה הרכבה של ועדת ערר?

חייבים להשתתף בועדת ערר:
1. מנהל מחוז במשרד החינוך או נציגו (יו"ר ועדת הערר).
2. פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך.
3. מפקח על חינוך מיוחד.

רשאים להשתתף בועדת ערר:

עובד סוציאלי, רופא מומחה, נציג של ארגון ציבורי ונציג הורים לתלמיד עם צרכים מיוחדים.

  •  מה סמכותה של ועדת ערר?

וועדת הערר רשאית להחליט:
1. לקבל את הערר
2. להחזיר העניין לדיון נוסף בוועדת ההשמה
3. להפנות את הדיון לוועדת שילוב
4. לדחות את הערר

  •  מתי ניתן להגיש ערר ומתי מתקבלת החלטה בערר?

הערר יוגש לוועדת ערר בתוך 21 יום מקבלת ההחלטה של ועדת ההשמה. יש להדגיש כי התאריך הקובע הינו מועד הגעת ההחלטה להורים ולא התאריך המודפס על הטופס. ועדת הערר תתכנס תוך שבועיים מיום הגשת הערר, והחלטתה תינתן תוך 21 יום מהגשת הערר והיא סופית ומחייבת..

  •  האם חובה להזמין הורים לועדת ערר?

החוק מחייב את וועדת הערר לזמן את ההורים ואת התלמיד לדיון בוועדה. נוכחות התלמיד נתונה לשיקול דעתם של ההורים.

 זכויות ההורים

  •  האם קיימת חובת רישום פרוטוקול?

במהלך הדיון חלה חובה לרשום פרוטוקול. כל הורה זכאי לקבל לפי דרישתו העתק מהפרוטוקול החתום על ידי חברי הוועדה, למעט הדיון לקראת קבלת ההחלטה, שהתקיים בנוכחות חברי הוועדה בלבד.

טיפ:
בהתחלת הישיבה יש לוודא כי נרשם פרוטוקול.
√ בסופו של הדיון אנו ממליצים להורים לבקש שישלח להם הפרוטוקול.

  •  האם חובה להזמין הורים לועדת השמה ולועדת ערר?

חובה להזמין את ההורים לכל הדיונים של וועדת ההשמה וועדת הערר.

  •  במידה וההורה אינו דובר עברית האם קיימת חובה לדאוג למתורגמן?

אם ההורים חרשים/לקויי שמיעה או אינם שולטים בשפה העברית, על יו"ר הוועדה לדאוג למתורגמן. אם ההורים עיוורים/לקויי ראייה, יש לקרוא בפניהם את המסמכים המובאים בפני הוועדה.

  •  האם ההורה רשאי להזמין מטפל/מומחה מטעמו לוועדת ההשמה?

ההורים רשאים להביא כל חומר הנראה להם כרלבנטי, כגון חוות דעת ואבחונים פרטיים. ההורים רשאים להזמין כל מי שנראה להם רלבנטי לדיון. המוזמנים זכאים להשתתף בדיון, אולם אינם משתתפים בשלב קבלת ההחלטה הפורמלי.
(גם יו"ר הועדה רשאי להזמין את מי שנראה לו רלבנטי לצורך הדיון)

  •  האם קיימת זכות להורה להביע את עמדתו בזמן הועדה?

להורים יש זכות להביע את עמדתם בעצמם או על ידי מישהו אחר מטעמם. ההורים רשאים להביא נציג מטעמם, לרבות עו"ד, על מנת שייצגם בדיון. באם ההורים אינם יכולים להגיע לדיון מכל סיבה שהיא, הם רשאים לשלוח לדיון מישהו מטעמם באמצעות ייפוי כוח כתוב ומנומק. כמו כן, ההורים יכולים לבקש לדבר רק בפני חברי הוועדה (יו"ר, פסיכולוג ומפקח).

  • האם קיימת זכות עיון במסמכים המוצגים בפני הועדה?

להורים יש זכות לעיין בכל המסמכים שנמצאים בפני חברי הוועדה ובפרוטוקולים של הישיבות. רק במקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר, ניתן למנוע מההורים לראות את המסמכים.

  •  האם ניתן לערער על החלטת ועדת ערר?

הדרך היחידה לערער על ועדת ערר היא הגשת עתירה מנהלית בבית משפט.