זכויות בשילוב יחידני

כיום, יותר ויותר ילדים המצויים על הספקטרום האוטיסטי, משולבים במסגרות החינוך הרגיל.

על פניו, מדיניות משרד החינוך היא להעניק קדימות ככל האפשר להשמתו של ילד במסגרת חינוך רגילה.

כך, סעיף 7(ב) לחוק החינוך המיוחד, מעניק עדיפות להשמת תלמיד במסגרת חינוך רגילה, ולפיכך, על ועדת ההשמה, המתקיימת ברשות המקומית, להתכנס רק לאחר שנבדקה ומוצתה האפשרות לשלבו בחינוך רגיל.

נקודת המוצא היא, כי מרבית מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים יכולים להשתלב במסגרת החינוך הרגיל ולהפיק מכך תועלת, הן לימודית והן חברתית. התפיסה מתייחסת לזכאותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים ללמוד במסגרת חינוך רגילה, להיחשף למודלים התנהגותיים מקובלים ולתרום להתנהלותם העתידית בקהילה.

מטרות נוספות של השילוב היחידני מכוונות כדי לפתח אצל תלמידים בעלי התפתחות תקינה את יכולת ההכלה והסובלנות שלהם כחלק מהתהליך החינוכי, וכן פיתוח ראייה מערכתית של דרכי הטיפול בתלמיד.

על מנת שתלמיד בעל מוגבלות יהיה זכאי לקבל את התמיכות להן הוא זקוק בכדי להשתלב בכיתה רגילה, עליו לעבור ועדת שילוב, אשר בסמכותה לקבוע האם הוא זכאי להיכלל בתוכנית השילוב והאם הוא זכאי לסיוע מסוג סייעת.

חשוב להדגיש, זכותו של ילדכם ללמוד במסגרת חינוך רגילה, ככלל, אינה שנויה במחלוקת, והגשמתה תלויה בעיקר בבחירתכם.