מציאת מסגרת חינוכית מתאימה

יש חשיבות רבה לבחירת המסגרת החינוכית המתאימה עבור ילדכם, ומגוון שיקולים שמנחים את הבחירה: גיל הילד, אזור המגורים, המלצות האבחון, הגישה הטיפולית במסגרת ועוד. מסיבות אלה מומלץ להתייעץ עם הורים אחרים ועם אנשי מקצוע בטרם קבלת ההחלטה.

עד גיל 3 – המסגרות הן באחריות משרד הרווחה

לגיל זה קיימות שתי אפשרויות: מעון יום שיקומי או מעון יום רגיל בסיוע סמך מקצועי

• מעון יום שיקומי

חוק מעונות יום שיקומיים משנת 2000 קובע את זכותם של פעוטות עם מוגבלות, לרבות אוטיסטים, לטיפול ולחינוך במסגרות יום ייעודיות. הפעוטות מטופלים על ידי צוות מקצועי מיומן ולכל ילד מותאמת תכנית חינוכית אישית על פי צרכיו ויכולותיו. במסגרת מעון היום מקבלים הפעוטות מכסת בריאות במימון משרד הבריאות, הכוללת 14 ש"ש של טיפולים פרא רפואיים ישירים ועקיפים כגון: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוג ,הדרכה וליווי להורים פיקוח רפואי ועוד.

אוכלוסיית היעד? פעוטות מגיל אבחון ועד גיל 3 בעלי אבחון על הרצף האוטיסטי.
למי לפנות? למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריכם ולבקש הכרה של היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה. במקביל יש לפנות לביטוח הלאומי לקבלת גמלת ילד נכה.
נדגיש: יש לפנות בהקדם האפשרי לגורמים המצוינים. תהליך הרישום אורך זמן וחשוב לשריין מקום במעון המתאים ביותר מבחינתכם.

• שילוב יחידני – מעון יום רגיל עם סיוע סמך מקצועי

שילוב במעון יום רגיל, נעשה בליווי של סמך מקצועי (סייעת), ומטרתו לאפשר שילוב ילדים עם אוטיזם במסגרת הקהילה. יחסי הגומלין בין הילדים האוטיסטים לבין ילדים אחרים יביאו בדרך כלל לשיפור בתפקוד יומיומי ולשיפור במיומנויות תקשורתיות וחברתיות. הסייעת משתלבת בתכנית החינוכית של המעון כשהיא צמודה לפעוט ומתווכת עבורו את הפעילות הנעשית במעון, במטרה לשפר את מכלול מיומנויותיו.
השירות ניתן אך ורק במסגרת מעונות יום ציבוריים המוכרים על ידי משרד התמ"ת (ויצ"ו/ נעמ"ת/ אמונה) ואינו ניתן במסגרות חינוך פרטיות.
על ההורים להיות מעורבים ולהעביר אינפורמציה מהצוותים הטיפוליים של הילד לצוות הגן ולסיעת המשלבת

למי לפנות? למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריכם ולבקש הכרה של היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה.